טיול כוכב בצפון אלבניה – 5 ימים

מוזיאון הצילום הלאומי של מרובי מכיל אוסף מרשים של תמונות הלוכדות את המורשת התרבותית של אלבניה, מידי הצלם הראשון באלבניה. המוזיאון נמצא בעיר עצמה ותוכלו לבקר בו אם יהיה לכם עוד זמן ביום שלכם בעיר, או אם תשארו בה יותר זמן מאשר יש במסלול.

Venice Art Mask Factory היא סדנה וחנות למסיכות ונציאניות. מדובר באמן אלבני שלמד בונציה והביא את אומנות המסכות לאלבניה (ויש לו חנויות בונציה, ספרד וארה"ב). במקום תוכלו לצפות בתהליך יצור המסכות ולבקר בחנות המפעל – וכמובן לקנות אם תרצו. מחירי המסכות מתחילים משלושים אירו למסכות קטנות ופשוטות, ומגיעים למאות ועד אלפי אירו לגדולות ביותר. מומלץ לבקר גם אם אין לכם שום כוונה לעשות רכישה כי היצירות באמת מרשימות.

גשר מסי הוא גשר עות'מאני החוצה את נהר קיר, ונקרא על שם העיירה בה הוא נמצא – מס. מדובר בנקודה יפה מאוד שבוודאי תרצו לצלם, ואם אתם כבר שם, תוכלו לעצור בעיירה לקפה או ארוחה קלה.

טירת רוזפה (Rozafa) סמוכה לשירוקה ומציעה נוף פנורמי של העיר, ההרים שמסביב ונהרות קיר, דרין בונה. (Buna)

קחו בחשבון שהעליה לטירה אינה קלה, אך לרוב יש מיניבוסים בבסיס הגבעה שמציעים הקפצה לכניסה לאתר במחיר סמלי מאוד.

על אף שישנה חניה גם בכניסה לטירה עצמה, לרוב היא מלאה ויש שם תנועה ענפה של רכבים גדולים, ולכן מומלץ להחנות למטה.

ברגע שנכנסתם לאתר, עדיין יש עליות שונות כאלה ואחרות, אך המשמעותית שבהן נמצאת בהתחלה, ולאחר מכן העליות מתונות בהרבה. בתוך הטירה, תמצאו לא מעט נקודות תצפית, ותוכלו לבחור לאלו מהן לטפס. בקצה הטירה ישנו בית קפה בו תוכלו להתרענן ולנוח, וכן שירותים (בתשלום אם לא תקנו דבר בבית הקפה). שירותים נוספים תמצאו בבסיס הגבעה שעליה הטירה.

טירת רוזפה פתוחה מדי יום בין השעות 9:00 עד 18:00, ומחיר הכניסה הוא 400 לק. 

אחרי הביקור בטירת רוזפה, המשיכו בנסיעה קצרה אל העיירה שירוקה (Shiroka). שם תוכלו לראות מקרוב את אגם שקודר, וללכת לאורך הטיילת היפה שבעיירה. ישנן גם מספר נקודות מהן יוצאים טיולי סירה על האגם, אך לא תמיד יוצאים כאלה לקבוצות שלא הזמינו מראש. זהו גם מקום נהדר לצפות בו בשקיעה, ולאכול ארוחת ערב אל מול נוף האגם.

אם אתם מרגישים קצת יותר סקרנים, תוכלו בשירוקה גם ללכת ולראות את הוילה של המלך זוג, שמלך באלבניה לתקופה קצרה במאה ה-20. השער לרוב סגור אך לפעמים יש מי שפותח אותו. אחרים, פשוט קופצים מעליו… (שזה, כמו שאמרו לי "לא חוקי אבל כולם עושים את זה")

אגם קומאן הוא אגם מלאכותי שנוצר באמצעות סכירתו של נהר הדרין. מהמזח של אגם קומאן, יוצאות מעבורות וכן סירות המגיעות לנהר שאלה, שהוא אפיק נחל שיוצא מתוך אגם קומאן – ואל סירות אלה המסלול הזה מתייחס. נהר שאלה הוא מהמקומות הציוריים ביותר באלבניה, ועל אף כמה שהוא מרוחק, הוא לחלוטין שווה את הנסיעה.

תוכלו לעשות את חלק זה במסלול באחת משתי דרכים:

בנהיגה עצמית אל מזח קומאן ועליה על סירה במזח או לקיחת סיור משקודר שיכלול גם את ההסעה למקום וגם את התשלום על הסירה. לרוב, לקיחת סיור משקודר תהיה משתלמת יותר אם אתם מעט אנשים (2-3), או מחייבת המציאות אם חברת ההשכרה שלכם אסרה עליכם על נסיעה בכביש המוביל לקומאן.

יציאה בעצמכם למקום תאפשר לכם גמישות רבה יותר, כולל יציאה מאוחרת יותר בבוקר, עם אופציה לעצור בדרך ולהנות מהנוף, אך לוגיסטית פשוט יותר לקחת סיור, ללא צורך להמתין לסירה שתתמלא וללא החשש מבעיות בדרך.

על מנת לקחת סיור –

ישנן חברות רבות שמציעות סיורים אלה, בהן החברה המפעילה את מעבורת קומאן (https://komanilakeferry.com/tours/shala-river-tour/). תוכלו להזמין מראש או לנסות להזמין סיור בזמן השהות שלכם בשקודר, דרך בית המלון או דרך אחת הסוכנויות הממוקמות בעיר. באופן כללי כל החברות מציעות סיורים היוצאים ב-6:30-07:00 וחוזרים לאחר כ-10-12 שעות.

לנהיגה עצמית, המשיכו לקרוא:

הדרך לקומאן סלולה, אך משובשת בחלקה, כשהחלק הבעייתי הוא בקילומטרים האחרונים. מדובר בכביש די צר ויש מיניבוסים הבאים ממול, אז יש לנהוג לאט מאוד ובזהירות. זוהי אחת מהדרכים היפות ביותר בבלקן, ואתם תרצו לעצור לעיתים קרובות על מנת לצלם את הנוף המרהיב הנשקף ממנה. לכן, למרות שעל הנייר הדרך משקודר עד למזח קומאן היא כשעה וחצי, ההצעה היא 'לתקצב' לנסיעה לפחות עוד חצי שעה – וכנראה שתרצו עוד יותר. לאורך הדרך ישנם מספר בתי קפה קטנים וחמודים, שיספקו לכם אתנחתא לקפה, מקום להנות מהנוף בשקט, וכן – גם אופציה להפסקת שירותים.

ישנן סירות היוצאות לכיוון שאלה לאורך כל היום, אך מומלץ לא לצאת מאוחר מדיי מכיוון שרוב האנשים מגיעים בבוקר, וכך הסירות מתמלאות מהר יותר. בשעות מאוחרות יותר יתכן שתאלצו לשלם יותר.

חניה: ממש לפני המזח ישנה מנהרה – עליכם לחנות לפניה (ישנו שילוט) וללכת ברגל בתוך המנהרה, בין המכוניות (שנוסעות מאוד לאט, אבל עדיין יש לנקוט בזהירות רבה). במזח עצמו, במיוחד אם הגעתם בשעת יציאת המעבורת (סביבות 09:00) – יהיו רכבים רבים שנוסעים לאחור על מנת להסתובב ולצאת – שימו לב!

גשו אל מפעילי הסירות ובקשו להצטרף – כל מפעיל עוצר במקומות מעט שונים ומציע אולי וריאציות שונות, אך כולם מגיעים לנהר שאלה, וכולם יעצרו בשלב כזה או אחר באחת המסעדות במקום. בנהר ניתן לשחות, אז אפשר לבוא עם בגד ים, אך קחו בחשבון שהמים קרים גם בקיץ (מניסיון, 10 מעלות גם בתחילת ספטמבר כשחם בחוץ).

לאחר שנהנתם מארוחת צהריים, מהשיט, ומהנוף המרהיב של נהר שאלה, חזרו לבית המלון שלכם בשקודר.

קלמנדי הוא איזור יפהפיה בצפון אלבניה שלא זוכה לתשומת הלב הרבה שאליו זוכים מקומות אחרים אליהם תגיעו בטיול זה, כמו ת'ט או שאלה, אך לא בצדק. המקום מאפשר גם נסיעה בכביש יפהפה (ובטוח יותר מאחרים באיזור), גם אתרי טבע נגישים בהליכה קצרצרה, וגם הצצה לחיי הכפר בהרים הגבוהים.  באיזור זה תבקרו ביום 3 במסלול ואתריו יופיעו בהמשך.

שימו לב – באיזור זה כמעט ואין שום שימוש באשראי (למעט מסעדה או שתיים בתמרה) ואין כספומט או תחנות דלק. לכן, דאגו להצטייד במזומן ובדלק לפני היציאה משקודר. תחנת הדלק האחרונה בכיוון נמצאת בעיירה  Koplik. אם תחליטו בסוף היום להמשיך לת'ט – מומלץ לתדלק מחדש בקופליק ליתר ביטחון. 

קניון בשקימי (Kanioni i Bashkimit) הוא קניון צר בו עובר נחל Vermosh, לא רחוק מהגבול הצפוני עם מונטנגרו (לא זה הקרוב לפודגוריצה). זהו אתר טבע יפהפיה ושופע מים, שלא דורש הליכה ארוכה בכלל. סעו אל המקום, חנו בקרבת הגשר (יש עפר לפני ואחרי הגשר) – ורדו למטה – המקום יגלה לפניכם. ניתן לגשת משני צידי הגשר ולשבת לצד הקניון במספר נקודות. תמצאו במקום גם מפל קטן ששווה צילום. האתר הוא מקום נהדר לפיקניק, סתם להרגע, וכמובן – לצילום.

לא רחוק מקניון בשקימי נמצאת העיירה ורמוש  (Vermosh) שעל שמה נקרא הנחל – שם תוכלו להתרשם מחיי הכפר, לראות את הכנסיה המקומית, וכן לשתות קפה בבית קפה מקומי, בו תוכלו גם להשתמש בשירותים.

עמק לפוש (Lëpushë) הוא עמק שבתוכו יושבת עיירה באותו שם. בחודשי הקיץ התושבים במקום מתקיימים מרעיית צאן, ובחורף לרוב הם יורדים עם העדרים דרומה לתמרה ולשקודר. אם במקרה הגעתם לאיזור ביום בו הם עושים את המעבר, שמרו על מרחק ועל סבלנות ואל תפריעו למעבר תקין.

אותה פעילות של רועי צאן היא דבר שמונגש לתיירים ע"י פעילות של ארגון חברתי בשם The Sheperd's Way, ותוכלו לדבר איתם על מנת שיקחו אתכם לראות את בתי הרועים, או על מנת לארגן פעילות של כמה שעות (או כמה ימים) באיזור – כולל הליכות בטבע, הצטרפות לרועי הצאן, וכדומה.

לפרטים נוספים ויצירת קשר, כנסו לאתר האינטרנט של הארגון: https://theshepherdsway-albania.com/ – קחו בחשבון שבגלל הזמינות הנמוכה של האינטרנט בבתי הרועים, המענה לפעמים איטי – לכן העזרו בסבלנות והשתדלו לא ליצור קשר ברגע האחרון.

בלפוש עצמה תמצאו בתי הארחה ומספר מסלולי הליכה, רובם ארוכים למדי. עם זאת, המסלול למפל לפוש (Ujëvara e Lëpushës) הוא קצר ומתאים כמעט לכולם, ומתאים גם לביקור קצר כמו במסלול זה. תוכלו להגיע עם הרכב כמעט עד המפל, ומשם ללכת כרבע שעה- עשרים דקות לפי השילוט שאומר Ujëvara. החלק האחרון של הכביש, בתוך העיירה, הוא מעין אספלט משובש\עפר, אז אם אתם מעדיפים לא לנסוע בו, ניתן גם לחנות בכניסה לעיירה וללכת ברגל עוד כארבעים דקות לכיוון.

על הכביש הראשי של איזור קלמנדי תמצאו את בית ההארחה Bar Restorant & Camping Selca Cem – בו שווה לעצור משתי סיבות:

אחת, תוכלו לאכול בו את המאכל המסורתי המקומי, שהוא מעין גרסת פשטידה לתפוחי אדמה מוקרמים (כמובן עם גבינה מתוצרת חקלאית מקומית). תמצאו בו גם מאכלים מסורתיים אחרים, וכן דגים מן הנהר הסמוך.

שתיים, ממש מתחת למקום מסתתרת בריכה טבעית יפהפיה שבהחלט שווה לעצור רק בשביל לצלם אותה!

לכן, כדאי לעצור במקום בדרך צפונה לורמוש או בדרך דרומה חזרה – בהתאם לשעה בה אתם רעבים.

כמובן, זוהי גם עצירת שירותים אפשרית.

העיירה תמרה (Tamarë) היא המפותחת והדרומית מבין כל עיירות האיזור, ואחת שבה אנשים חיים גם בחודשי החורף הקרים. מאחורי אחת המסעדות בעיירה, הנקראת Ujëvara (וככל הנראה כבר אינה פעילה, אך עדיין מופיעה במפות) – תמצאו מדרגות שיובילו אתכם למפל על נהר Cemi שעובר באיזור – גם פה, לא נדרשת שום הליכה ארוכה על מנת להנות מהנוף המקומי – אך המדרגות עשויות להקשות על אנשים מסוימים. הזרם באיזור זה לא חזק מדיי וניתן להכנס ולשכשך רגליים בנקודה זו.

אחד המקומות הפופולריים והמוכרים ביותר בצפון אלבניה – ת'ט (Theth), וחשוב מכך – העין הכחולה של ת'ט. 

אתחיל מכמה הבהרות, שכן כמה מאי הבהירויות ופיסות המידע המוטעות הכי נפוצות בנוגע לאלבניה נוגעות לאיזור זה:

א. אין צורך כיום ברכב 4X4 על מנת להגיע לת'ט – הכביש סלול במלואו, וגם המקטע המגיע לחניון העין הכחולה כבר סלול. (עם זאת, שימו לב להערות בנוגע לכביש בהמשך)

ב. יש באלבניה שני מקומות שנקראים "העין הכחולה" – אחד בדרום, ליד סרנדה, שם מדובר במעיין גדול ועמוק במיוחד, ואחד בצפון, ליד ת'ט – שם מדובר במפל יפה במיוחד. היום כמובן, תבקרו בזה של הצפון.

ג. גם פה, בדומה לאיזור קלמנדי, לא תמצאו כמעט מקומות שמקבלים אשראי, ולכן לא כדאי לבנות על כך, ויש להצטייד מראש במזומן בשקודר. גם בדלק כדאי להצטייד מראש.

הדרך לת'ט:

הדרך לת'ט סלולה לחלוטין ואין שום בעיה לעשות אותה עם רכב רגיל. עם זאת, הדרך צרה מאוד,ומספיקה בקושי לשני רכבים. לכן יש להצמד לימין עד כמה שניתן לאורך כל הדרך, ולהתכונן לעצור במידה ומגיע רכב ממול. כמו כן, מכיוון שלפני שמגיעים לעמק (ת'ט), מטפסים על ההר – יש לקחת בחשבון שיתכן ערפל (או עננים של ממש), ולכן תתכן ראות לקויה. כל עוד לא מדובר על עונת החורף או תחילת האביב, הדרך אמורה להיות עבירה – אך בבקשה, סעו בזהירות.

אם תעבירו עוד יום בת'ט, כלומר תסטו מהמומלץ המסלול, ואתם בכושר  – תוכלו להספיק לעשות גם את המסלול הזה– ההליכה מתחילה ממרכז הכפר, ולוקחת כ-50 דקות לכיוון, כאשר החלק הראשון קל ומישורי, והשני דורש מעט טיפוס והוא ברמת קושי בינונית.

מגדל הנעילה (או מגדל הפיוס) – בעוד שפעם דבר זה היה נפוץ ברחבי אלבניה, זהו אחד האחרונים שנותרו בשטח. מגדל זה שימש לכליאת משפחות שהיו מצויות בסכסוך דמים עם משפחות אחרות, ובכך בעצם, להגן עליהן מנקמת דם. תוכלו ללכת ברגל מהכנסיה אליו (כעשר דקות) או לנסוע.

זהו אתר שלא נמצא כחלק מהמסלול המומלץ, ותוכלו להוסיף אותו אם יש לכם יותר זמן.

המוזיאון האתנוגרפי של ת'ט כמו מוזיאונים אתנוגרפיים רבים ברחבי אלבניה, גם פה מדובר בבית אלבני ישן המחזיק בתוכו פריטים רבים המעידים על צורת החיים במקום בעבר. המקום לא פתוח באופן סדיר (אך אם אחד השכנים יראה אתכם, כנראה שהוא ישמח לפתוח עבורכם את הדלת) – אך הוא נותן הצצה לחיים מסורתיים שהתקיימו במקום עד ממש לא מזמן, ולכן שווה את הניסיון.

העין הכחולה של ת'ט Syri i Kalter

כפי שכבר נכתב, כיום ניתן להגיע עם הרכב עד החניה של העין הכחולה. זה אומר שאין צורך לעשות את הטרק המלא מהכפר, שלוקח כ-8 שעות הלוך חזור. במקום זאת, ניתן ללכת כארבעים דקות-שעה לכיוון (תלוי קצב) מהחניה אל המפל. גם כאן, החלק הראשון של המסלול קל, אך בהמשך יש מעט עליות שעשויות להיות קשות לאנשים מסוימים. עם זאת, לא מדובר ברמת קושי מאוד גבוה ובקצב נמוך ניתן לעשות זאת.

איך מגיעים ואיך הולכים?

חנו בחניה של העין הכחולה. אם לא הבאתם אתכם שתיה, יש במקום מסעדה בה תוכלו לקנות מים, ללכת לשירותים, או לאכול דבר קל לפני היציאה לדרך.

המסעדה נמצאת בצד שמאל, ליד מפל קטן (שאיננו העין הכחולה).

מימין, נמצאת נקודת ההתחלה של המסלול – יש ללכת ימינה, ואז לפנות במזלג שמאלה, ומשם פשוט לעקוב אחרי השביל. (לצערי אין שילוט ברור במקום)

אחרי כ-40 דקות – שעה של הליכה, תגיעו ל"בר" שיושב ממש לפני המפל, ומשם תרדו במדרגות, תחצו את הנחל (על גשר), ופנו ימינה – אז תגיעו למפל העין הכחולה.

במפל עצמו תוכלו כמובן לרחוץ, לשכשך, או רק לצלם. אם תחצו את המים (יש סלעים גדולים וקרשים שמסייעים בכך), תוכלו (בשיא העונה בלבד) – גם להנות ממשקה במסעדה הסמוכה למפל. (לא אותו בר שהוזכר קודם לכן)

אחרי שנהנתם, עשו את הדרך חזרה לחניה.

הכנסיה של ת'ט היא בעלת ארכיטקטורה לא טיפוסית לאיזור, והיחוד שלה הוא בזה ובנוף בו היא משתלבת, מה שהופך אותה לאחד האתרים הכי מצולמים בצפון אלבניה בפרט ובאלבניה בכלל. הכנסיה פתוחה רק כאשר הכומר המקומי נמצא באיזור, בדרך כלל בימי ראשון. עם זאת, היחוד שלה, כמו שנאמר, הוא בנוף סביבה והביקור בפנים הוא לא בגדר חובה.

זוהי אטרקציה חדשה שנפתחה ממש לאחרונה, ולמעשה פתוחה לציבור רק החל מאביב 2024. בגלל שהמקום חדש מאוד, אין המון מידע לגבי מחירים, אך הוא פועל לאורך כל שעות האור, כמובן בעונה בלבד.

זוהי דרך נהדרת לראות את נוף העמק באופן שונה ומרגש – ואם אתם אוהבים פעילויות מסוג זה – ממש לא כדאי לוותר על החוויה. כמו כן, אם אתם מטיילים בקבוצה ורק חלקכם מעוניינים לעשות את הגלישה-  תוכלו גם להנות מהמראה של אחרים גולשים – ובדרך, גם מהנוף.

כמו שנכתב, תוכלו לבחור אם לעצור שם בדרך לת'ט, או בדרך חזרה מת'ט, אך באופן כללי הייתי ממליצה לא לעשות זאת ישר אחרי האוכל…

חוף וליפויה הוא הצפוני ביותר באלבניה, ונמצא בעיירה באותו השם. המקום נמצא כ-35 דקות נסיעה משקודר לכיוון מערב, והוא נהדר לשם מנוחה לפני סיום הטיול שלכם.

לאחר שנהנתם בחוף, צאו בנסיעה דרומה לכיוון הכפר Fishta שנמצא במחוז לג'ה (Lezhe). באיזור יש לא מעט חוות הפותחות את דלתותיהן לתיירים ומציעות ארוחות ממבחר התוצרת המקומית של החווה, אך החווה המומלצת והמונגשת ביותר לתיירים היא  Mrizi i Zanave – במקום תמצאו אווזים, עיזים, מטעים רבים, וכמובן מבחר של אוכל טעים, טרי ואיכותי. ישנם מקומות ישיבה בפנים ובחוץ, כולל מקומות ישיבה במקומות מוצלים בין העצים (שאליהם לא תשימו לב כשרק תגיעו – אז אם בא לכם לשבת בחוץ אבל בצל – תבקשו).

אין תפריט כתוב וגם לא קבוע, אבל יש אופציות צמחוניות, בשריות (לרוב בשר כבש), וכל ארוחה נפתחת בכוס של מי ורדים שאותה יגישו לכם כשתתיישבו.

בסוף הארוחה, תוכלו גם לרכוש בחנות של המקום, המציעה ריבות, שימורי פירות, יינות, וראקי.

לאחר שנהנתם מהאוכל – המשיכו לתחנה הבאה שלכם – אם הטיסה שלכם באותו יום – כמובן המשיכו ישירות אל שדה התעופה (קחו בחשבון עומסים), אם יש לכם עוד לילה לפני הטיסה – חיזרו לוליפויה ללילה נוסף ליד הים, או לחלופין, התקרבו אל השדה (בטירנה או בטיווט).