פריז לאומנים

הלובר הוא פנינה היסטורית ותרבותית בלב פריז. זה אחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, גם בגודלו וגם מבחינת אוספי האמנות העשירים שיש בו.

המוזיאון הזה פעם היה ארמון הלובר, ומשכנם של מלכי צרפת במשך מאות שנים. הוא מבנה מפואר, מרשים ועוצמתי שמראה את העוצמה והיוקרה של צרפת לאורך הדורות. החזית המרשימה שלו עוטפת את המבקר מכל הכיוונים. מחוצה לו ניצבות פירמידות הזכוכית המפורסמות, אלמנט מודרני שנוסף עם השנים, הפך לאחד הסמלים של הלובר ויוצר ניגוד מרתק בין עבר ועתיד. בתוך המוזיאון תוכלו למצוא אוספי אומנות מרחבי העולם וכמה מהיצירות המפורסמות בעולם כמו המונה ליזה או הפסל של ניקה מסמוטרקי.

כמה טיפים:

• מומלץ להזמין כרטיסים מראש
• לפני ההגעה כדאי לבדוק את ימי ושעות הפתיחה של המוזיאון
• הלובר הוא מקום עצום בגודלו, הוא כמו עיר בפני עצמה. תגיעו מוכנים עם תכנית של מה שאתם רוצים לראות, אחרת קל מאוד ללכת לאיבוד.
• יש למוזיאון אפליקציה שיכולה לעזור לכם להתמצא בו

גני הטווילרי צמודים ללובר. אלו גנים מקסימים וצבעוניים עם מזרקה באמצע, פסלים ונוף למגדל אייפל, שמשתרעים על פני שטח של 25.5 דונם. פעם שכן שם ארמון הטווילרי, שנשרף ולא שוחזר. לאורך השנים הגנים שימשו כמקום מפגש לאצולה הצרפתית, ועד היום הם משמשים כריאה ירוקה ופופולרית בפריז. אפשר לראות שם מזרקות ופסלים יפים, ולהינות מהנוף של מגדל אייפל.

ממש נחמד לעשות שם פיקניק ביום שמשי, רק שימו לב- אם אתם לא רוצים שיתנפל עליכם פקח צרפתי, וודאו שאתם יושבים במקום שמותר לדרוך בו על הדשא 🙂

בקצה גני הטווילרי ניצב לו מוזיאון האורנז'רי. פעם הוא היה חממה לעצי תפוז, ועל כן שמו, והיום הוא בית לאומנות אימפרסיוניסטית. זה מוזיאון קטן וקליל שידוע בזכות "חבצלות המים" של קלוד מונה שמוצגות בשני חדרים אליפטיים. לצד "חבצלות המים" מוצגות במוזיאון גם תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית, ותצוגות קבועות של אמנים ידועים נוספים.

• כדאי להזמין כרטיסים מראש
• טרם ההגעה, בדקו את ימי ושעות הפעילות של המוזיאון

אל תחצו את הכיכר הסואנת הזאת יש מעבר תת קרקעי לשער הניצחון!

אוקיי, עכשיו אפשר להתחיל לדבר. איזה כיף, הגענו לשער הניצחון! אחד המונומנטים הכי מפורסמים בפריז וסמל לאומי של צרפת. הוא נמצא במרכז כיכר "שארל דה גול", שנקראת גם "אטואל" ("כוכב" בצרפתית) כי יוצאים ממנה 12 רחובות, מה שמזכיר צורה של כוכב. שער הניצחון מתנשא לגובה של 50 מטרים, ומעוטר בתבליטים שמתארים את קרבותיו של נפוליאון ואירועים היסטוריים חשובים.

בראש שער הניצחון תמצאו את אחת התצפיות הכי יפות בפריז. יש לקנות כרטיס בכניסה (או להזמין מראש), לעלות רק 284 מדרגות לולייניות וכשתגיעו לתצפית, תראו את פריז בנוף של 360 מעלות, תוכלו לראות את הגגות הפריזאיים, את מגדל אייפל, את השאנז אליזה ועוד הרבה מונומנטים מוכרים.

מגדל אייפל, ה-סמל של פריז! אפשר לראות את מגדל אייפל מציץ מהרבה נקודות בעיר, ולא משנה כמה פעמים אני אראה אותו, תמיד אתרגש כמו בפעם הראשונה. מתחתיו יש את שדרות "שאן דה מארס" (Champs de Mars) ומולו יש את גני טרוקדרו. אתם יכולים להביא אתכם דברים ולעשות פיקניק נחמד למרגלות מגדל אייפל.

בעיניי ממש לא MUST  לעלות עליו, הרי חלק מהיופי בקו הנוף של פריז זה לראות בו את מגדל אייפל 😉

מוזיאון ד'אורסיי הוא אחד המוזיאונים המוכרים בפריז. זה מוזיאון ענק שנמצא על גדת הסן ממש מול גני הטווילרי. פעם הוא שימש כתחנת רכבת, ממש אפשר לראות את זה בצורה המוארכת שלו, והיום הוא מוזיאון שמוקדש לאומנות מהמאה ה-19 וה-20.

אפשר לראות בו בעיקר אומנות אימפרסיוניסטית ופוסט- אימפרסיוניסטית, אבל הוא מציג סגנונות נוספים החל מסימבוליזם ועד ריאליזם, נטורליזם וארט נובו, וכן תערוכות מתחלפות.

המוזיאון מציג יצירות אומנות רבות, ביניהן ציורים, פסלים, ורישומים ונמצאות בו יצירות של אומנים גדולים כמו קלוד מונה, ואן גוך, אדגר דגה ועוד רבים.

יש בו אולם כניסה מפואר ומרשים עם חלונות עצומים ואולם שעון מרכזי, שבו, דרך חלון גדול בצורת שעון ניתן לראות את הנוף היפה של פריז (ואפילו צולמו שם הרבה סצנות אייקוניות מסרטים).

השכונה האהובה עליי בפריז! אני מסוגלת להסתובב בה שעות וימים שלמים ולחוות כל פעם מחדש את הקסם שלה. המארה היא אחת השכונות האלגנטיות, היפות והציוריות בפריז. יש בה סמטאות קטנות, בתי קפה חמודים, בוטיקים יחודיים וגלריות. המארה היא שכונה היסטורית שעברה הרבה עליות ומורדות במרוצת השנים. נמצא בה הרובע היהודי, שהיה מיושב על ידי יהודים עד מלחמת העולם השנייה, ואחריה הפך לחורבה. בשנים האחרונות המארה עבר תהליך התחדשות, תוך שימור מבנים היסטוריים, והיום הוא שכונה פופולרית ומקסימה!

הדרך הכי טובה לחוות את המארה היא ללכת בה ברגל. אפשר להתחיל מאחד הרחובות הראשיים, כמו "Rue des Francs-Bourgeois"", להסתובב, להתרשם מהרחובות הציוריים ומהמבנים היפים, להיכנס לבוטיקים, לשבת על כוס קפה באחד מבתי הקפה החמודים, וכמובן לבקר בגולת הכותרת שלה- כיכר ווז'!

כשאתם במארה, אל תחמיצו את כיכר ווז'(Place des Vosges) . זאת כיכר שקשה לי לתאר במילים את הרגשות שיש לי כלפיה. זאת כיכר יפיפיה, העתיקה ביותר בפריז, היא מרובעת סימטרית, עם 4 מזרקות, אחת בכל פינה. היא מוקפת במבנים האדומים האייקוניים שלה, בבוטיקים ובתי קפה ותמיד מלאה באנשים, היא מקום אולטימטיבי לפיקניק.

מוזיאון פיקאסו שוכן באחוזה אלגנטית שנקראת "הוטל סאלה". הוא מציג יצירות של פיקאסו לצד תמונות שמתארות אירועים בחייו בסדר כרונולוגי, מה שממחיש בצורה יפה את הקשר בין חייו האישיים לבין היצירות שלו. הוא נותן הצצה לאופן שבו אירועים משמעותיים בחייו של פיקאסו, אהבותיו, אכזבותיו והתפתחותו האישית, השפיעו באופן ישיר על סגנונו הייחודי ועל בחירותיו האמנותיות.

במוזיאון מוצגות יצירות נוספות של אומנים בתקופתו של פיקאסו, וכן תצוגות זמניות.

מרכז פומפידו הוא מוזיאון לאומנות מודרנית.

קשה להתעלם מהארכיטקטורה החיצונית הנועזת שלו, שמעוצבת בסגנון היי-טק. המבנה עשוי מפלדה וזכוכית, מערכות הצנרת, האוורור, החשמל ואפילו המדרגות חשופות ובעלות צבעים עזים, זה סגנון שלא אופייני לנוף של פריז. עצם העיצוב הנועז של המבנה הוא יצירה בפני עצמה, שמייצגת את רוח החדשנות של האמנות המודרנית.

המוזיאון מציג תערוכות זמניות בנושאים שונים כמו אמנות, עיצוב, ארכיטקטורה ועוד שלצידן יש גם אוסף קבוע מרשים של אמנות מודרנית ועכשווית.  בין היתר, ניתן למצוא כאן יצירות של אמנים ידועים כמו: פבלו פיקאסו, אנדי וורהול, ז'אן-מישל בסקיה ועוד רבים אחרים. בקומה האחרונה יש תצפית פנורמית נהדרת על העיר.

אחת הכיכרות המפורסמות בפריז, זה המקום בו ניצבה בעבר מצודת הבסטיליה, שהופלה על ידי המהפכנים במהפכה הצרפתית והפכה לסמל המהפכה ולניצחון החופש. כיום אין בכיכר זכר לבסטיליה עצמה, אבל נחמד לדמיין איך זה היה נראה כשהיא עמדה כאן, ואת האירועים הסוערים שקרו ממש בנקודה הזאת. העמוד שמתנשא במרכז הכיכר מציין את מהפכת יולי 1830.

בכיכר נמצאת גם האופרה החדשה שמוסיפה נופך תרבותי ומוצגים בה מופעי בלט ואופרה.

קתדרלת הנוטרדאם נמצאת בלב פריז, על אי במרכז הסן שנקרא "איל דה לה סיטה" (Île de la Cité). הקתדרלה ידועה באדריכלות הגותית שלה, עם צריחים מחודדים וחזית מרשימה שמעוטרת בפסלים. זו אחת הקתדרלות הגותיות המפורסמות בעולם ואחד הסמלים של פריז.

בשנת 1831 פורסם הרומן "הגיבן מנוטרדאם" מאת ויקטור הוגו. הרומן תורגם לשפות רבות והפך ללהיט בינלאומי. כל זה עורר עניין מחודש בקתדרלת נוטרדאם, שהייתה באותה תקופה מוזנחת יחסית.

ב-2019 פרצה שריפה קשה בנוטרדאם ומאז היא סגורה לשיפוצים. נכון לכתיבת שורות אלה, תאריך הפתיחה המתוכנן הוא ב8.12.2024.

הסנט שאפל היא כנסייה פשוט יפייפיה, וכל כך מרשימה. היא ידועה בתור הכנסייה הכי יפה בפריז ואחת היפות בעולם! היא נמצאת על איל דה לה סיטה, לא רחוק מהנוטרדאם ונבנתה בימי הביניים כדי לאחסן את כתר הקוצים של ישו.

לסנט שאפל יש שתי קומות: הקומה התחתונה נחשבת ליותר פשוטה, והקומה השנייה היא גולת הכותרת. היא נחשבת ליצירת מופת של ממש! זה חלל גדול עם תקרות גבוהות. כשנכנסים אי אפשר להתעלם מהויטרז'ים המרשימים והצבעוניים שלה שיקיפו אתכם מכל הכיוונים! הם נחשבים לויטראז'ים המובחרים בעולם. נכנס דרכם המון אור, שצובע את החלל בצבעי הויטרינות ויוצר אפקט מיוחד.

סן ז'רמן היא שכונה צעירה ותוססת, לי היא מזכירה את ה"דיזינגוף של פריז". יש בה רחובות קטנים ומתפתלים שמובילים לעוד רחובות קטנים ועוד ועוד, כמו איזה מבוך שכבר מאבדים בו חוש כיוון, וזה הכיף בה – ללכת לאיבוד ברחובות הקטנים ולגלות פינות קטנות ונסתרות.

כשמגיעים לסן ז'רמן קשה להתעלם מכמות הגלריות שנותנות נשמה למקום ותורמות לאווירה האומנותית והאינטלקטואלית ששוררת בה. יש שם מגוון בתי קפה ומסעדות שנחמד לשבת בהם ולהינות מהאווירה, בין היתר בתי הקפה המפורסמים והמיתולוגיים, שאפשר אפילו לקרוא להם מוסדות- "Les Deux Magots" ו-"Café de Flore", בהם היו יושבים בעבר הוגי דעות וסופרים מפורסמים, ואת כנסיית סן ז'רמן דה פרה, הכנסייה בסגנון גותי, שהיא השלישית הכי עתיקה בפריז.

אני הייתי מתחילה מרחוב- "Rue Bonaparte" ומשם מתחילה לחקור את הסביבה.

גני לוקסמבורג משתרעים על פני כ-230 דונם והם הגנים הציבוריים השניים בגודלם בפריז! יש בהם מרחבים ענקיים, שבילים, מדשאות, שדרות עצים ושיחים, מגרשי משחקים וגני שעשועים ו-106 פסלים שפזורים ברחבי הפארק ומקנים לו נופך אומנותי. במרכז הגן מול ניצב ארמון לוקסמבורג שבו יושב הסנאט הצרפתי ומולו יש בריכה מתומנת שמוקפת בכיסאות סביבה, שאפשר לשבת לנוח בהם ולהנות מהמראות שמסביב.

תמיד יש שם אנשים, זה מקום פופולרי בקרב המקומיים. פריזאים רבים מגיעים לשם לטייל, לקרוא ספר, ליהנות מפיקניק או סתם לשבת ולנוח. המקום נמצא קרוב לאוניברסיטת סורבון כך שתראו בפארק הרבה סטודנטים.

הרובע הלטיני נמצא צמוד לשכונת סן ז'רמן דה- פרה. זאת שכונה קטנה ותוססת עם סמטאות קטנות ואווירה כיפית! יש בה מגוון קולינרי רחב – אוכל מרחבי העולם וגם הרבה מסעדות צרפתיות. בשעות הערב נפתחים בה ברים והיא הופכת לאזור בילוי לילי.

המונמרטר הוא שכונה עם אווירה אחרת לגמרי. זה כפר אומנים ציורי ויש בו איזה קסם אחר באוויר, מרגיש כאילו הוא יצא מהאגדות. בעבר זה היה איזור בוהמה, גרו פה אנשי רוח ואומנים גדולים כמו ואן גוך, דאלי ופיקאסו, ממש קל לדמיין אותם מתהלכים פה בין הסמטאות.

במרכז השכונה נמצאת "כיכר טרטר"(Place Du Tertre) , יש בה אמני רחוב (חלקם יציעו לצייר דיוקן שלכם) ונגני אקורדיון שממלאים את האוויר בצלילי שנסונים צרפתיים קלאסיים.

היהלום של המונמרטר היא בזיליקת הסקרה קר (בתרגום: "הלב הקדוש"). היא ניצבת לה זקופה ואיתנה בראש גבעת המונמרטר ומשקיפה על כל העיר, כך שהיא למעשה גם נקודת תצפית יפה. לרוב תראו למרגלותיה נגני רחוב שמוסיפים עוד נופך קסום לאווירה.

בית האופרה של פריז הוא מבנה מלכותי, ואלגנטי וסמל תרבותי של פריז. זה אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם, והמקום בו מתרחשת העלילה של "פנטום האופרה" 😉

המבנה המפואר, הידוע גם בשם פאלה גרנייה (Palais Garnier), נבנה במאה ה-19 בסגנון נאו-בארוק. החזית שלה מרשימה מאוד, מעטרים את הבניין פסלים, עמודים וקשתות, שנותנים לו מראה מלכותי ואלגנטי. פנים הבניין מרשים לא פחות: מבואה גדולה ומפוארת, גרמי מדרגות מעוטרים ואודיטוריום מ ר ה י ב (!!) עם תקרה גבוהה וקישוטי זהב ומראות, הוא היה פעם המקום "לראות ולהיראות". במהלך השיטוט בבית האופרה, תוכלו להתרשם מתלבושות של מופעי עבר, שמוצגים במסדרונות.

אפשר אפילו ללכת לצפות במופע אופרה או בלט בערב 🙂

מוזיאון רודן הוא מוזיאון קטן ברובע 7, לא רחוק ממגדל אייפל, שמוקדש לאחד הפסלים המפורסמים בהיסטוריה, אוגוסט רודן. הוא נמצא בבית אחוזה אלגנטי מהמאה ה-18 שנקרא אוטל בירון, הארכיטקטורה הקלאסית של המבנה משתלבת בצורה יפהפייה עם הפסלים של רודן. בין היצירות במוזיאון תוכלו למצוא את היצירות הכי מפורסמות כמו "הנשיקה", "האדם החושב", "שערי גהינום", ועוד.

היצירות במוזיאון מסודרות לפי ציר זמן ומוצגות בו גם כמה יצירות של ואן גוך ורנואר.

מחוץ למוזיאון יש גן פסלים שליו ויפייפה שהוא בעיניי אטקרציה בפני עצמה! מוצגים בו חלק מהפסלים של רודן, במרכז הגן ניצבת מזרקה ואפשר לראות הרקע את כיפת הזהב של האינווליד ואת מגדל אייפל. זה מרגיש כמו להסתובב בתוך ציור!

הפסאז'ים הם חלק בלתי נפרד מהאופי של פריז. הפסאז'ים הם רשת מעברים מקורים שנבנו במאה ה-19 כדי להגן על התושבים האמידים מפגעי מזג האוויר והלכלוך ברחובות, ולאפשר להם להינות ממגוון מסחרי.

היום אפשר למצוא בפסאז'ים בוטיקים, גלריות, בתי קפה ומסעדות. נחמד מאוד להסתובב בהם, יש להם תקרת זכוכית שמכניסה אור רך ויש בהם אווירה קצת שונה, הם יותר שקטים מהעיר.

אפשר לעשות סיבוב פסאז'ים ולעבור מפסאז' לפסאז':

• Passage du Grand-Cerf
• Galerie Véro-Dodat
• Galerie Vivienne (הפסאז' הכי יפה בפריז!)
• Passage Choiseul
• Passage des Panoramas
• Passage Jouffroy
• PassageVerdeau

אם פסאז' אחד מספיק לכם ואתם לא רוצים לעשות סיבוב בכולם, הפסאז' המומלץ הוא גאלרי ויויאן שנמצא ממש מול הספרייה הלאומית ונחשב ליפה ביותר בפריז

במרחק הליכה מהלובר ניצב פאלה רויאל- ארמון מפואר עם חצר פנימית שמשמשת היום כגן ציבורי יפייפה. יש לו עבר היסטורי עשיר של בתי מלוכה לאורך ההיסטוריה. בחצר הפנימית יש שבילים, מזרקות שסביבן ספסלים והרבה שיחי וורדים שיוצרים אווירה רומנטית. החצר מוקפת בשני אגפים ארוכים של הארמון שמעוטרים בגילופים, קשתות ועמודים.

בחצר ניצב פסל מודרני בצורת עמודי שיש בשחור ולבן בגבהים שונים שנקרא "שתי הרמות" (Les Deux Plateaux). הוא מאוד לא פריזאי ושונה בנוף, מה שיוצר ניגודיות אל מול הארכיטקטורה הצרפתית ועורר מחלוקת רבה בקרב הציבור הצרפתי. הפסל, דניאל בורן, לא סיפק פרשנות לפסל, אלא השאיר את הפירוש שלה פתוח לדעת הצופים. יש שטוענים שזו ביקורת על הבדלי מעמדות בחברה בצרפתית, יש שרואים בפסל ביטוי של חופש יצירתי ומרד כנגד מוסכמות… תחליטו אתם 😉

פאלה רויאל הוא גן נעים, שקט ושליו. הוא מרכזי ולא גדול, ככה שהוא מאוד נגיש. אפשר לעצור שם למנוחה או שוטטות קצרה, לקחת קצת הפסקה מהעיר ולהמשיך.

"פטי פאלה" בתרגום לעברית זה "ארמון קטן", ומה אני אגיד לכם חברים… קטן הוא לא. ומה שיותר מדהים זה שהוא חלק ממתחם ונמצא סמוך לגרנד פאלה ("הארמון הגדול"), ופה כבר נגמרו לי המילים.

הפטי פאלה הוא מבנה מרשים ויפייפה שנבנה בשנת 1,900 לכבוד תערוכה עולמית והיום הוא מציג אוסף עשיר של יצירות אומנות, ביניהן פסלים מתקופות שונות, ציורים של אמנים מפורסמים כמו רמברנדט, רובנס וטיציאן, ותערוכות זמניות מתחלפות.

חזית הבניין מפוארת ומרשימה, עם שער זהב גדול, עיטורים מרהיבים ופסלים מרשימים. אולם הכניסה המפואר, עם תקרות גבוהות וחלונות גדולים, מכניס אור טבעי ונעים.

בחדרי התצוגה אפשר לראות פסלים בהירים מוצגים על רקע מואר, מה שיוצר תחושת הרמוניה וטוהר.

בארמון יש גינה פנימית מקסימה, שבה בית קפה שאפשר לשבת בו בסוף הביקור.

הכניסה לתערוכה הקבועה היא חינמית, אבל אם תרצו לראות את התערוכות הזמניות תצטרכו לקנות כרטיס.

אל תתנו לשם להבהיל אתכם, זה רק מה שזה היה פעם.

בורס דה קומרס נמצא ממש במרכז העיר, לא רחוק מהלובר. זה מבנה עגול ומרשים ששימש כבורסת מסחר במשך 150 שנה והיום מוצגות בו תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית בנושאים שונים.

בעיניי, גולת הכותרת היא דווקא המבנה עצמו, זו ממש יצירת אמנות! חזית המבנה מעוצבת בסגנון נאו-קלאסי מרשים ומוקפת מבנים עגולים שעוטפים את הצופה מכל הכיוונים ויוצרים תחושה עוטפת 🙂

פנים המבנה הוא חלל ענק שמתנשא לגובה מרשים. יש בו כמה קומות שמעוצבות כמרפסות מעגליות שמקיפות את החלל המרכזי ומאפשרות תצפית מזוויות שונות. מה שנותן אפקט מרהיב זה גג הבניין שעשוי זכוכית, כך שנכנס המון אור ומתחתיו יש פרסקו יפייפה שמתאר את שגשוג המסחר והתעשייה.

בורס דה קומרס מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית בנושאים מגוונים בשיתוף פעולה עם קרן פינו (Pinault) שמטרתה קידום אמנות עכשווית ותמיכה באומנים.

מומלץ מאוד!!

לא חייבים להיות מבינים גדולים בהוט קוטור כדי להינות מהמוזיאון הזה. התערוכה מרשימה מאוד, מספרת את הסיפור של כריסטיאן דיור ומציגה אלמנטים שהשפיעו עליו ועל העיצובים שלו. לאורך המסלול תתהלכו בין עיצובים אלגנטיים ואלמותיים שממחישים את הטכניקות המוקפדות של המעצב. אני יכולה לומר שהתערוכה אפילו מרגשת. גם מי שלא מגיע מתחום האופנה יוכל להתרשם מהיצירתיות, הכישרון והתשוקה שבולטים בה.

המוזיאון לאומנות דקורטיבית נמצא צמוד ללובר, ונחשב לאחד המוזיאונים החשובים לאומנויות דקורטיביות. הוא מציג מגוון רחב של פריטים, החל מימי הביניים ועד ימינו, ומחולק לאגפים: אגף ימי הביניים והרנסנס – שם מוצגים ויטראז'ים, ופסלים; אגף המאה ה-18 – שם מוצגים רהיטים, כלי חרס, וכלי זכוכית; אגף המאה ה- 19 – שמציג תכשיטים, טקסטיל, ורהיטים; ואגף המאה ה-20 וה-21 – שם מוצגים פריטי עיצוב תעשייתי, אופנה ואמנות גרפית.

המוזיאון ממוקם במה שהיה פעם הסטודיו והסלון הראשי של איב סן לורן. אפשר למצוא בו אוסף של עיצובים, רישומים אביזרים ותמונות, כאשר כל איזור במוזיאון מוקדש לתקופה אחרת בחייו של המעצב.

הרובע ה-13 הוא שכונה שקטה ומקומית, שלא מגיעים אליה הרבה תיירים. על חזיתות הבניינים יש ציורי גרפיטי עצומים בגודלם, שזה ממש לא אופייני לנוף הפריזאי. בעבר, ציורי הקיר בשכונה צוירו באופן פיראטי, אך עם השנים זכו בהכרה והיום השכונה היא יצירת אומנות אחת גדולה.

אפשר לראות ציורי גרפיטי במגוון נושאים: דיוקנאות, נופים, סמלים פוליטיים וחברתיים, ועוד.