מסע בזמן- פריז לחובבי היסטוריה

הלובר הוא פנינה היסטורית ותרבותית בלב פריז. זה אחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם, גם בגודלו וגם מבחינת אוספי האמנות העשירים שיש בו.

הלובר הוא מבנה מפואר, מרשים ועוצמתי שמראה את העוצמה והיוקרה של צרפת לאורך הדורות. החזית המרשימה שלו עוטפת את המבקר מכל הכיוונים, ובנוסף, ומחוצה לו ניצבות פירמידות הזכוכית המפורסמות, אלמנט מודרני שנוסף עם השנים והפך לאחד הסמלים של הלובר. בתוכו אפשר לראות כמה מהיצירות המפורסמות בעולם, כמו המונה ליזה או הפסל של ניקה מסמוטרקי.

כחובבי היסטוריה, אתם אולי כבר יודעים שמוזיאון הלובר היה פעם ארמון הלובר ומשכנם של מלכי צרפת במשך מאות שנים. אבל הוא לא התחיל כארמון! הלובר התחיל כמבצר שהוקם בשנת 1,190 ונבנה במטרה להגן על מערב פריז ממתקפות ויקינגים. אם תיכנסו למוזיאון, תוכלו אפילו לראות שרידים של מצודת הלובר מתחת למוזיאון.

רק במאה ה-16 נהרס המבצר והחלה הפיכתו לארמון. במהלך השנים הוא עבר שינויים וגלגולים, והוא קיבל את צורתו הסופית בתקופת מלוכתו של המלך לואי ה-14, "מלך השמש", שהפך את הארמון למקום מפואר וראוי למעמדו (אם כי, זמן לא רב לאחר מכן, הוא החליט להפוך את ארמון וורסאי למקום משכנם את המלכים).

במהלך המהפכה הצרפתית הפך הלובר למוזיאון ציבורי. הוא הלך והתרחב במהלך השנים והפך לאחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם.

כמה טיפים:

• מומלץ להזמין כרטיסים מראש
• לפני ההגעה כדאי לבדוק את ימי ושעות הפתיחה של המוזיאון
• הלובר הוא מקום עצום בגודלו, הוא כמו עיר בפני עצמה. תגיעו מוכנים עם תכנית של מה שאתם רוצים לראות, אחרת קל מאוד ללכת לאיבוד.
• יש למוזיאון אפליקציה שיכולה לעזור לכם להתמצא בו

גני הטווילרי צמודים ללובר. אלו גנים מקסימים וצבעוניים עם מזרקה באמצע, פסלים ונוף למגדל אייפל, שמשתרעים על פני שטח של 25.5 דונם. הם נבנו במקור במאה ה-16 כגנים לארמון הטווילרי עבור המלכה קתרין דה מדיצ'י. לאורך השנים, הגנים שימשו כמקום מפגש לאצולה הצרפתית ואף היו עדים לאירועים היסטוריים משמעותיים, ביניהם המהפכה הצרפתית. בשנת 1,871 נשרף ארמון הטווילרי ולא שוחזר.  עד היום הם משמשים כריאה ירוקה ופופולרית בפריז

ממש נחמד לעשות שם פיקניק ביום שמשי, רק שימו לב- אם אתם לא רוצים שיתנפל עליכם פקח צרפתי, וודאו שאתם יושבים במקום שמותר לדרוך בו על הדשא 🙂

כיכר הקונקורד היא אחת הכיכרות הגדולות והמרשימות ביותר בפריז. זו כיכר רחבת ידיים שמהווה צומת מרכזי שמחבר בין גני הטווילרי לשאנז אליזה. לפיכך, אפשר לראות מהצד המזרחי את גני הטווילרי, מהצד המערבי את השאנז אליזה, את שער הניצחון מציץ מהקצה שלה, ומדרום מערב את מגדל אייפל. במרכז הכיכר ניצב אובליסק בן כ-3,300 שנה, שהובא לפריז כמתנה ממצרים. ב-8 פינות הכיכר ניצבים פסלים שמסמלים ערים שונות בצרפת.

זו כיכר עם עבר היסטורי מרתק-  תחילה, נקראה הכיכר "כיכר לואי ה-15". מאוחר יותר, במהלך המהפכה הצרפתית, היא שימשה כבמה מרכזית, וקיבלה את השם "כיכר המהפכה". באותה תקופה הוצבה כאן גיליוטינה. אחד האצילים שהוצא להורג כאן הוא לא אחר ממי שגרם לפרוץ המהפכה – המלך לואי ה-16, אשתו המלכה מארי אנטואנט, ואישים בולטים אחרים.

ואם כבר מדברים על המהפכה הצרפתית, ואתם רוצים לראות שרידים מהבסטיליה, אותו כלא שנהרס על ידי המהפכנים, צאו דרומה מהכיכר, ולמעשה תמצאו את עצמיכם הולכים על גשר שהמהפכנים בנו מאבני הבסטיליה!

אל תחצו את הכיכר הסואנת הזאת יש מעבר תת קרקעי לשער הניצחון!

אוקיי עכשיו אפשר להתחיל לדבר. איזה כיף, הגענו לשער הניצחון! אחד המונומנטים הכי מפורסמים בפריז וסמל לאומי של צרפת. הוא נמצא במרכז כיכר "שארל דה גול", שנקראת גם "אטואל" ("כוכב" בצרפתית) כי יוצאים ממנה 12 רחובות, מה שמזכיר צורה של כוכב.

שער הניצחון נבנה בשנת 1806 בהוראת נפוליאון בונפרטה, לאחר נצחונו בקרב אוסטרליץ. מתנשא לגובה של 50 מטרים, ומעוטר בתבליטים שמתארים את קרבותיו של נפוליאון, אירועים היסטוריים חשובים ושמותיהם של גנרלים צרפתיים. נפוליאון עבר מתחת לקשת שער הניצחון בדרכו להכתרתו כקיסר צרפת, וגם בדרכו האחרונה עברה שם תהלוכת הלווייתו בדרכה לאינווליד.

מתחת לשער נמצא "קבר החייל האלמוני", ובו קבור חייל צרפתי אלמוני שנהרג במלחמת העולם הראשונה ומהווה מחווה לכלל החיילים הצרפתים שנהרגו במלחמות.

בראש שער הניצחון תמצאו את אחת התצפיות הכי יפות בפריז. יש לקנות כרטיס בכניסה (או להזמין מראש), לעלות רק 284 מדרגות לולייניות וכשתגיעו לתצפית, תראו את פריז בנוף של 360 מעלות, לראות את הגגות הפריזאיים, את מגדל אייפל, את השאנז אליזה ועוד הרבה מונומנטים מוכרים.

מגדל אייפל, ה-סמל של פריז! אפשר לראות את מגדל אייפל מציץ מהרבה נקודות בעיר, ולא משנה כמה פעמים אני אראה אותו, אני תמיד אתרגש כמו בפעם הראשונה. מתחתיו יש את שדרות "שאן דה מארס" (Champs de Mars) , ומולו יש את גני טרוקדרו. אתם יכולים להביא אתכם דברים ולעשות פיקניק נחמד למרגלות מגדל אייפל.

בעיניי ממש לא MUST  לעלות עליו, הרי חלק מהיופי בקו הנוף של פריז זה לראות בו את מגדל אייפל 😉

מוזיאון ד'אורסיי הוא אחד המוזיאונים המוכרים בפריז. זה מוזיאון ענק שנמצא על גדת הסן ממש מול גני הטווילרי. פעם הוא שימש כתחנת רכבת, ממש אפשר לראות את זה בצורה המוארכת שלו, והיום הוא מוזיאון שמוקדש למאה ה-19 וה-20.

בשנת 1900 נחנכה תחנת רכבת אורסיי לכבוד היריד העולמי. התחנה, אשר נחשבה לאחת המתקדמות ביותר בזמנה, התאפיינה בארכיטקטורה מרשימה ובטכנולוגיות חדשניות. בשנות ה-30 הפסיקה לפעול תחנת הרכבת, המבנה עבר שיפוץ והפך למוזיאון.

אפשר לראות בו בעיקר אומנות אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית, אבל גם סגנונות נוספים ותערוכות מתחלפות. המוזיאון מציג יצירות אומנות רבות, בניהן ציורים, פסלים, ורישומים ונמצאות בו יצירות של אומנים גדולים כמו קלוד מונה, ואן גוך, אדגר דגה ועוד רבים.

במוזיאון יש אולם כניסה מפואר ומרשים עם חלונות עצומים ואולם שעון מרכזי, שבו, דרך חלון בצורת שעון ניתן לראות את הנוף היפה של פריז (ואפילו צולמו שם הרבה סצנות אייקוניות מסרטים).

השכונה האהובה עליי בפריז! אני מסוגלת להסתובב בה שעות וימים שלמים ולחוות כל פעם מחדש את הקסם שלה. המארה היא אחת השכונות האלגנטיות, היפות והציוריות בפריז. יש בה סמטאות קטנות, בתי קפה חמודים, בוטיקים יחודיים וגלריות.

המארה היא שכונה היסטורית שעברה הרבה עליות ומורדות במרוצת השנים. למעשה, המשמעות של המילה "מארה" בצרפתית (Marais) היא "ביצה", על שם הביצות שנוצרו באזור בימי הביניים כשהסן עלה על גדותיו (כנראה שאנחנו לא היחידים שמייבשים ביצות ;)). במאה ה-16 הפכה המארה לאזור מגורים פופולרי עבור האצולה הצרפתית, ובתי אחוזה מפוארים רבים נבנו בה. לאורך השנים עברה השכונה תהפוכות רבות, ביניהן גירוש יהודי צרפת במאה ה-14 והמהפכה הצרפתית.

נמצא בה הרובע היהודי, שהיה מיושב על ידי יהודים עד מלחמת העולם השנייה, ואחריה הפך לחורבה. בשנים האחרונות המארה עבר תהליך התחדשות, תוך שימור מבנים היסטוריים, והיום הוא שכונה פופולרית ומקסימה!

הדרך הכי טובה לחוות את המארה היא ללכת אותה ברגל. אפשר להתחיל מאחד הרחובות הראשיים, כמו "Rue des Francs-Bourgeois"", להסתובב, להתרשם מהרחובות הציוריים ומהמבנים היפים, להיכנס לבוטיקים, לשבת על כוס קפה באחד מבתי הקפה החמודים, וכמובן לבקר בגולת הכותרת שלה- כיכר ווז'.

כשאתם במארה, אל תחמיצו את כיכר ווז'(Place des Vosges) . זאת כיכר שקשה לי לשים במילים את הרגשות שיש לי כלפיה. במקור לפלאס דה ווז׳ קראו ״הכיכר המלכותית״ (place royale)  ולתקופה היא הייתה זירה לקרבות אבירים. ב – 1605, המלך אנרי הרביעי החליט להפוך אותה לכיכר כדי לקשט את פריז, וזאת הייתה הכיכר הציבורית הראשונה בפריז!

זאת כיכר יפייפיה, העתיקה ביותר בפריז, היא מרובעת סימטרית, עם 4 מזרקות, אחת בכל פינה. היא מוקפת במבנים האדומים האייקוניים שלה, בבוטיקים ובתי קפה ותמיד מלאה באנשים, היא מקום אולטימטיבי לפיקניק.

בלב ליבה של המארה, ניצב מוזיאון חינמי- הקרנבלה. הוא לוקח את המבקר אחורה בזמן ומספר את ההיסטוריה של פריז החל מימי הביניים ועד ימינו. המוזיאון מציג לא רק את ההיסטוריה הפוליטית לאורך השנים, אלא גם את חיי היומיום. אפשר להרגיש את התרבות הצרפתית והרוח בפריז דרך התלבושות, הרהיטים, כלי הנשק, הציורים, הפסלים ושלטי החנויות המקוריים שייקחו אתכם אחורה בזמן.

בחצר המוזיאון יש בית קפה נחמד ואלגנטי שאפשר לשבת בו אחרי הביקור 😊

הארכיון הלאומי של צרפת נמצא באחוזה מרשימה בלב המארה שנקראת Hôtel de Soubise. הארכיון נוסד בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית ונועד לשמר את המסמכים הרשמיים של הממשלה הצרפתית, וכן מסמכים היסטוריים אחרים. הארכיון פתוח לציבור הרחב ומתעד את ההיסטוריה של צרפת מימי הביניים ועד היום. אפשר למצוא בו מסמכים היסטוריים חשובים כמו: הצהרת זכויות האדם, צוואת נפוליאון, מכתבה האחרון של מרי אנטואנט ועוד.

בכניסה למתחם יש חצר מפוארת בסגנון צרפתי כשברקע שלה ניצבת האחוזה היפייפיה.

מאחר והמקום מרכזי מאוד והכניסה חופשית, הייתי ממליצה לקפוץ אפילו לביקור קצר ולהתרשם מהתיעודים ההיסטוריים המקוריים.

אחת הכיכרות המפורסמות בפריז, זה המקום בו ניצבה בעבר מצודת הבסטיליה ששימשה ככלא פוליטי, ובה נכלאו רבים ממתנגדי השלטון המלוכני. ב-14 ביולי 1789 הבסטיליה הופלה על ידי המהפכנים במהפכה הצרפתית, זהו אירוע היסטורי משמעותי שסימן את תחילת נפילת המלוכה הצרפתית והפך לסמל מובהק לניצחון החופש והשוויון.

כיום, אין בכיכר זכר לבסטיליה עצמה אבל נחמד לדמיין איך זה היה נראה כשהיא עמדה כאן, ואת האירועים הסוערים שהתרחשו ממש בנקודה הזאת. העמוד שמתנשא במרכז הכיכר מציין את מהפכת יולי 1830.

בכיכר נמצאת גם האופרה החדשה שמוסיפה נופך תרבותי ומוצגים בה מופעי בלט ואופרה.

הנוטרדאם נמצאת בלב פריז, על אי במרכז הסן שנקרא "איל דה לה סיטה" (Île de la Cité), הקתדרלה נבנתה במהלך המאות ה-12 וה-13 וידועה באדריכלות הגותית שלה, עם צריחים מחודדים וחזית מרשימה שמעוטרת בפסלים. זו אחת הקתדרלות הגותיות המפורסמות בעולם וכן אחד הסמלים של פריז.

לאורך השנים שימשה נוטרדאם כמרכז דתי ותרבותי חשוב. היא אירחה אירועים היסטוריים רבים, ביניהם הכתרת נפוליאון בונפרטה לקיסר צרפת.

בשנת 1831 פורסם הרומן "הגיבן מנוטרדאם" מאת ויקטור הוגו. הרומן תורגם לשפות רבות והפך ללהיט בינלאומי. כל זה עורר עניין מחודש בקתדרלת נוטרדאם, שהייתה באותה תקופה מוזנחת יחסית.

ב-2019 פרצה שריפה קשה בנוטרדאם ומאז היא סגורה לשיפוצים. נכון לכתיבת שורות אלה, תאריך הפתיחה המתוכנן הוא ב8.12.2024.

סן ז'רמן היא שכונה צעירה ותוססת, לי היא מזכירה את ה"דיזינגוף של פריז". יש בה רחובות קטנים ומתפתלים שמובילים לעוד רחובות קטנים ועוד ועוד, כמו איזה מבוך שכבר מאבדים בו חוש כיוון, וזה הכיף בה- ללכת לאיבוד ברחובות הקטנים ולגלות פינות קטנות ונסתרות.

כשמגיעים לסן ז'רמן קשה להתעלם מכמות הגלריות שנותנות נשמה למקום ותורמות לאווירה האומנותית והאינטלקטואלית ששוררת בה. יש שם מגוון בתי קפה ומסעדות שנחמד לשבת בהם ולהינות מהאווירה, בין היתר בתי הקפה המפורסמים והמיתולוגיים, שאפשר אפילו לקרוא להם מוסדות- "Les Deux Magots" ו-"Café de Flore", בהם היו יושבים בעבר הוגי דעות וסופרים מפורסמים.

אני הייתי מתחילה מרחוב- "Rue de Buci" ומשם מתחילה לחקור את הסביבה. לא כדאי לפספס את הפסאז' ברחוב " Rue de l'Ancienne Comédie" ואת כיכר פיסטנברג המקסימה והרומנטית!

בלב שכונת סן ז'רמן דה-פרה, ניצבת כנסיית סן ז'רמן דה-פרה. זו הכנסייה העתיקה ביותר בעיר האורות, שהוקמה במקור במאה ה-6 ועברה גלגולים רבים לאורך ההיסטוריה.

הכנסייה עברה שיפוצים ושיפורים רבים לאורך השנים, עד שקיבלה את צורתה הנוכחית. במאה ה-9 נשרפה על ידי הנורמנים, במאה ה-11 נבנתה מחדש, ובמאה ה-12 הוקדשה על ידי סן ז'רמן, בישוף פריז. למרות השינויים שעברה, מגדל הפעמון המרשים שלה, המתוארך לשנת 1000 לספירה, נותר כמעט ללא פגע.

הכנסייה שימשה מקום קבורה למספר מלכים במאות ה-6 וה-7, אך קבריהם נפתחו והושחתו במהלך המהפכה הצרפתית.

כנסיית סן סולפיס נמצאת גם היא בסן ז'רמן דה-פרה. זו אחת הכנסיות המפורסמות בפריז, השנייה בגודלה בעיר. זו כנסייה גדולה ומשימה ביותר, שלקח לא פחות מ-130 שנה לבנות! הכנסייה תוכננה על ידי מספר אדריכלים, בניהם ז'אן פראנסואה שלגרן שתכנן את שער הניצחון שכולנו מכירים, ג’ובאני ניקולו סרבנדוני שעצב את המראה הנוכחי שלה.

ניתן למצוא בכנסייה ישנן אמנות רבות ומפורסמות, כמו “יעקב נאבק במלאך”.

מול הכנסייה ניצבת מזרקה שאי אפשר לפספס, מזרקת סן סולפיס.

גני לוקסמבורג משתרעים על פני כ-230 דונם והם הגנים הציבוריים השניים בגודלם בפריז! יש בהם מרחבים ענקיים, שבילים, מדשאות, שדרות עצים ושיחים, מגרשי משחקים וגני שעשועים ו-106 פסלים שפזורים ברחבי הפארק ומקנים לו נופך אומנותי. במרכז הגן מול ניצב ארמון לוקסמבורג, שבו יושב הסנאט הצרפתי ומולו יש בריכה מתומנת שמוקפת בכיסאות סביבה שאפשר לשבת לנוח בהם ולהינות מהמראות שמסביב.

תמיד יש שם אנשים, זה מקום פופולרי בקרב המקומיים. פריזאים רבים מגיעים לשם לטייל, לקרוא ספר, ליהנות מפיקניק או סתם לשבת ולנוח. המקום נמצא קרוב לאוניברסיטת סורבון כך שתראו בפארק הרבה סטודנטים.

הרובע הלטיני נמצא צמוד לשכונת סן ז'רמן דה- פרה. זאת שכונה קטנה ותוססת עם סמטאות קטנות ואווירה כיפית! הרובע הלטיני קרוי על שם השפה הלטינית, ששלטה באוניברסיטת סורבון, אחת האוניברסיטאות העתיקות והיוקרתיות בעולם, שנוסדה בשנת 1253. הרובע שימש כמרכז פעילות פוליטית ותרבותית לאורך ההיסטוריה, וניתן למצוא בו עד היום שרידים היסטוריים רבים, כמו כנסיות עתיקות, מבני ציבור מרשימים וסמטאות ציוריות.

יש בו מגוון קולינרי רחב- אוכל מרחבי העולם וגם הרבה מסעדות צרפתיות. בשעות הערב נפתחים בה ברים והיא הופכת לאיזור בילוי לילי.

המונמרטר הוא שכונה עם אווירה אחרת לגמרי. זו למעשה גבעה שמתנשאת לגובה של כ-129 מטרים והמקום הכי גבוה בפריז. המונמרטר הוא כפר אומנים ציורי ויש בו איזה קסם אחר באוויר, מרגיש כאילו הוא יצא מהאגדות. בעבר זה היה אזור בוהמה, גרו פה אנשי רוח ואומנים גדולים כמו ואן גוך, דאלי ופיקאסו, שקל לדמיין אותם מתהלכים פה בין הסמטאות.

המונמרטר התחיל ככפר קטן מחוץ לגבולות פריז. במאה ה-19, בעקבות האופי הפסטורלי והנעים של השכונה, הגיעו לאזור אנשי רוח ואומנים רבים. לצערנו, כמו בכל מקום, כשהוא הופך לפופולרי המחירים מתחילים לעלות. אנשי הבוהמה לא יכלו להרשות לעצמם לשלם מחירים מרקיעי שחקים ועזבו את המונמרטר, אך האווירה והקסם שלהם נשארו באוויר.

במרכז השכונה נמצאת "כיכר טרטר" (Place Du Tertre), יש בה אמני רחוב (חלקם יציעו לצייר דיוקן שלכם) ונגני אקורדיון שממלאים את האוויר בצלילי שנסונים צרפתיים קלאסיים

היהלום של המונמרטר היא בזיליקת הסקרה קר (בתרגום: "הלב הקדוש"). היא ניצבת לה זקופה ואיתנה בראש גבעת המונמרטר ומשקיפה על כל העיר, כך שהיא למעשה גם נקודת תצפית יפה. לרוב תראו למרגלותיה נגני רחוב שמוסיפים עוד נופך קסום לאווירה.

בזיליקת הסקרה קר היא אחד הסמלים של המונמרטר ומוקד משיכה לתיירים מרחבי העולם. היא נבנתה בין השנים 1875 ל-1914 כהוקרה ללב הקדוש של ישו, וכן כדי להוות סמל של תחייה רוחנית בצרפת לאחר מלחמת צרפת–פרוסיה.

זו אחת הכנסיות הגדולות ביותר בפריז, ויכולה להכיל עד 8,000 איש, היא לבנה ומרשימה, ניצבת בגאון על ראש הגבעה.

בית האופרה של פריז, נקרא גם פאלה גרנייה (Palais Garnier) הוא מבנה מלכותי, ואלגנטי וסמל תרבותי של פריז. זה אחד מבתי האופרה המפורסמים העולם, והיכן שמתרחשת העלילה של "פנטום האופרה 😉

פאלה גרנייה קרוי על שם האדריכל שלה, שארל גרנייה, שבנה אותה בין השנים 1861-1875.הוא הוזמן על ידי הקיסר נפוליאון השלישי, אחיינו של נפוליאון בונפרטה, במסגרת תכניתו להפוך את פריז למטרופולין מודרני. המבנה תוכנן בסגנון נאו-ברוקי ונחנך בשנת 1875. הוא הפך למרכז תרבותי חשוב בפריז בו נפגשו אנשי אצולה, האליטה התרבותית והחברתית בפריז והוא מהווה סמל תרבותי מוכר עד ימינו.

החזית שלו מרשימה מאוד, מעטרים את הבניין פסלים, עמודים וקשתות. פנים הבניין מרשים לא פחות, בכניסה יש מבואה גדולה ומפוארת, עם גרמי מדרגות שלצידן מוצבים פסלים. שווה לראות את האודיטוריום הגדול ואת האולם המרכזי, שיש בו תקרה גבוהה וכולו זהב ומראות, הוא היה פעם המקום "לראות ולהיראות", ובמהלך השיטוט בבית האופרה, תוכלו להתרשם מתלבושות של מופעי עבר שמוצגים במסדרונות.

אפשר אפילו ללכת לצפות במופע אופרה או בלט בערב 🙂

הסנט שאפל היא כנסייה פשוט יפייפיה, וכל כך מרשימה. היא ידועה בתור הכנסייה הכי יפה בפריז ואחת היפות בעולם! היא נמצאת על איל דה לה סיטה, לא רחוק מהנוטרדאם. היא נבנתה במאה ה-13 על ידי המלך לואי ה-9 כדי לאחסן את שרידי קודש יקרים, ביניהם כתר הקוצים של ישו.

הבנייה שלה הושלמה תוך 7 שנים והסתיימה בשנת 1248. הסנט שאפל שימשה כבית תפילה פרטי עבור המלך לואי ה-9 ומשפחתו, ושימשה כקפלה מלכותית עד המהפכה הצרפתית. הבנייה והפאר של הקפלה מעידים על הרצון של המלך לואי ה-9 להפוך את צרפת לממלכה הנוצרית החשובה בזמנה. במהלך המהפכה הצרפתית הקפלה הפכה למשרד מנהלי, וארונות מלאים בתיקיות הסתירו את חלונותיה, ובכך מנעו את השחתתם, בניגוד לחלקים אחרים בכנסייה שנהרסו, כמו ספסלים ומסך העץ.

לסנט שאפל יש שתי קומות: הקומה התחתונה נחשבת ליותר פשוטה, והקומה השנייה היא גולת הכותרת. היא נחשבת ליצירת מופת של ממש! זה חלל גדול עם תקרות גבוהות. כשנכנסים אי אפשר להתעלם מהויטראז'ים המרשימים והצבעוניים שלה, שיקיפו אתכם מכל הכיוונים! הם נחשבים לויטראז'ים המובחרים בעולם. נכנס דרכם המון אור, שצובע את החלל בצבעי הויטרינות ויוצר אפקט מיוחד.

האינווליד הוא אחד המקומות החשובים למורשת צרפת. לעתים אף מתקיימים בו טקסים ממלכתיים.

האינווליד הוא מתחם היסטורי ענק ומרשים ביותר. נתחיל מהחזית המפוארת שלו, שמעוטרת בפסלים, קישוטים מרשימים ושער גדול עם פרזולי זהב. בכניסה למתחם יש חצר גדולה ומטופחת, שמקיפים אותה מבנים היסטוריים מכל הכיוונים בצורה סימטרית. וכמובן שאי אפשר להתעלם מכיפת הזהב המרשימה שלו, שמתנשאת לגובה 107 מטרים, המסמלת את הפאר של צרפת ותחתיה קבור לא אחר מנפוליאון בונפרטה!

המתחם כולל כמה איזורים: מוזיאון הצבא, מוזיאון תנועת ההתנגדות וכנסיית Saint-Louis-des-Invalides. במרכז הכנסייה ניצבת גולת הכותרת- קבר נפוליאון, סביבו ניצבים קברים של גנרלים צרפתיים דגולים נוספים.

המתחם נבנה על ידי המלך לואי ה-14 במאה ה-17, בסגנון הברוק הצרפתי, כבית מחסה והבראה לחיילים שנפצעו. לאורך השנים, הוא שימש כבית חולים צבאי ובית ספר צבאי. במהפכה הצרפתית, ב-14 ביולי 1789, הסתערו המהפכנים על האינווליד ולקחו מתוכו ציוד, ששימש אותם להרס הבסטיליה. כיום הוא משמש כמוזיאון ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

• הכניסה למתחם חינמית, אבל אם תרצו להיכנס למוזיאונים ולכנסייה יש לקנות כרטיס

כשאתם שומעים את המילה "פנתיאון" אתם כנראה חושבים על המבנה המפורסם ברומא, אבל זה סיפור מאגדה אחרת. אנחנו נמצאים בפריז! וגם כאן יש פנתיאון 😊

הפנתיאון של פריז נמצא ברובע החמישי והוא לא לגמרי מנותק מהפנתיאון המפורסם ברומא, הוא נבנה בהשראתו, במאה ה-18, ומעוצב בסגנון נאו- קלאסי. בעבר הוא שימש ככנסייה, אבל לאחר המהפכה הצרפתית הוא הפך למקום קבורה לגדולי האומה הצרפתית כמו ויקטור הוגו, וולטר, לואי ברייל מארי קירי ועוד.

הכיפה של הפנתיאון נחשבת מהגדולות העולם והיא מתנשאת לגובה של 83 מטרים. כשעומדים מול חזית הפנתיאון, אפשר להנות מנוף יפייפה של פריז כשמגדל אייפל מתנשא ברקע.

מדי פעם מוצגות בפנתיאון תערוכות זמניות בנושאים שקשורים להיסטוריה הצרפתית.

הפסאז'ים הם חלק בלתי נפרד מהאופי של פריז. הפסאז'ים הם רשת מעברים מקוריים, שנבנו במאה ה-19 כדי להגן על התושבים האמידים מפגעי מזג האוויר והלכלוך ברחובות, ולאפשר להם להנות ממגוון מסחרי.

היום אפשר למצוא בפסאז'ים בוטיקים, גלריות, בתי קפה ומסעדות. נחמד מאוד להסתובב בהם, יש להם תקרת זכוכית מה שמכניס אור רך ויש בהם אווירה קצת שונה, הם יותר שקטים מהעיר ונותנים תחושב של חזרה אחורה בזמן.

אפשר לעשות סיבוב פסאז'ים ולעבור מפסאז' לפסאז':

• Passage du Grand-Cerf
• Galerie Véro-Dodat
• Galerie Vivienne (הפסאז' הכי יפה בפריז!)
• Passage Choiseul
• Passage des Panoramas
• Passage Jouffroy
• Passage Verdeau

אם פסאז' אחד מספיק לכם ואתם לא רוצים לעשות סיבוב בכולם, הפסאז' המומלץ הוא גאלרי ויויאן, שנמצא ממש מול הספרייה הלאומית ונחשב ליפה ביותר בפריז.

הייתי אומרת שהקטקומבות של פריז הן מקום די מורבידי.. אבל עם זאת, הוא גם מקום מרתק שמציע הצצה אל עבר אפל ומסתורי.

זו רשת מנהרות תת-קרקעיות המכילות את שרידיהם של כ-6 מיליון איש (!) ומשתרעות על פני 300 ק"מ מתחת לפני השטח של פריז. קירות הקטקומבות מלאים בעצמותיהם וגולגלותיהם של המתים ולאורך המסלול ניתן למצוא גם פסלים, מזבחות וכתובות, המעידים על סיפורי חיים ומוות. אמנם מדובר בעיר תחתית שלמה, אך ניתן לבקר רק במקטע קטן.

הקטקומבות החלו להיווצר כשבתי הקברות של פריז התמלאו עד אפס מקום. היה צריך למצוא לעניין הזה פתרון יצירתי, ובסוף המאה ה-18 החלו להשתמש במחצבות תת-קרקעיות נטושות כמקום קבורה, שרידי גופות רבים הועברו מבתי הקברות אל הקטקומבות. במהלך המאה ה-19 הקטקומבות הפכו לאטרקציה פופולרית.

ביקור בקטקומבות היא חווייה ייחודית אבל לא מתאימה לכל אחד.

פר לשז הוא אחד מבתי הקברות המפורסמים בעולם, הוא מתפרש על פני 44 דונם ומכיל למעלה מ-70,000 קברים. בין שביליו תמצאו את הקברים של גדולי האומה, הדמויות ההיסטוריות והתרבותיות הכי מפורסמות בצרפת.

הוא מחולק לכמה חלקים: בחלק הצפוני תמצאו את הקברים של הדמויות המפורסמות ביותר כמו ג'ים מוריסון, שופן, מולייר, אדית פיאף ועוד. בחלק הדרומי תמצאו קברים של אמנים וסופרים צרפתים ידועים, ובחלק המזרחי נמצאים קברים של אישים פוליטיים צרפתיים בולטים. יש שם גם חלקה מופרדת שמשמשת כבית קברות יהודי, בה קבורה משפחת רוטשילד.

• הוא נמצא ברובע ה-20 ויחסית מרוחק מהמרכז, כך שנדרש מאמץ כדי להגיע.

לא רחוק מהרובע הלטיני נמצא גן בוטני צבעוני ומרהיב שמשתרע על פני 28 דונם. הוא מכיל מגוון אדיר של צמחים ופרחים מיוחדים ויפייפיים! יש בו יותר מ- 10,000 מינים של צמחים ו-1,200 מינים של בעלי חיים.

בגן יש כמה אזורים שמגוננים בסגנונות שונים, כשהחלק היפה ביותר הוא גינת הצמחים, שפשוט נראית כמו גן עדן. היא כוללת צמחים טרופיים צבעוניים, ובקצה שלה ניצב מבנה פריזאי מרשים שמשקיף על הכל. המבנה הזה הוא מוזיאון ההיסטוריה של הטבע והוא כולל 4 מחלקות: אבולוציה, פרה-היסטוריה, מינרלים וחרקים.

בז'רדן דה פלנט יש גם גן חיות, העתיק ביותר בצרפת והשני העתיק בעולם.

• שימו לב שהכניסה לגן היא חינמית, אבל הכניסה למוזיאון ולגן החיות כרוכה בתשלום